החלטה בתיק ת"א 248/95

         בקשה של הנתבעת מס' 1 לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 16.4.2006 לפיו חייבתי את המבקשת לשלם סך של 90,000$ לחלק מהתובעים וכן הוצאות משפט.

1.      מכוח סמכותי עפ"י תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (כפי שתוקנו בתיקון מס' 2 התשנ"ז-1997) אני מחליט על יסוד הבקשה ותגובת המשיבים-התובעים (המבקשת לא ניצלה את זכותה להגיש תשובה לתגובה). 

2.      אזכיר בקצרה כי ברגיל, הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק הדין עליו מערערים, כאמור בתקנה 466 - בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פד"י נ(5) 403.

עם זאת, תקנות 467 ו - 468 מותירות לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצוע פסק הדין ובפסיקה נתגבשו שני קריטריונים עיקריים להפעלת שיקול הדעת והם:

      א. על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור.

ב. על המבקש להראות כי אם יבוצע פסק הדין יהא זה מן הנמנע או יקשה מאד להשיב את המצב לקדמותו.

ראה, לדוגמה, בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334, 335; בש"א 3158/91 פלטו שרון ואח' נ' קומפני פריזיין ואח', פ"ד מה(5) 499; ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713, ע"א 7057/06 חצרי א.ב. אשדוד בע"מ נ' החברה הלאומית של חברי מועדון כפרי אשדוד בע"מ (פורסם בנבו, 22.11.2006); בן-נון " הערעור האזרחי " (מהד.  2) 433-432; גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהד. 8) 623-622.   

3.      מטבע הדברים, ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, תתמקד הערכאה הדיונית  - להבדיל מערכאת הערעור - בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך, ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה. אשר על כן, לא אתייחס בהחלטה זו לסיכויי הערעור, כפי שפורטו על ידי המבקשת בבקשתה ובכתב הערעור.

4.      ככלל, הנטייה בפסיקה היא שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, באשר לרוב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, פרט למקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור  - בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג (2) 172.

מכאן, הכלל לפיו מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי בפסק דין, אינו נימוק כשלעצמו לעיכוב ביצוע, אם כי לא מדובר בכלל גורף, ולעיתים יש לשקול את האפשרות כי המבקש יתמוטט כלכלית אם לא יעוכב פסק הדין - ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997) והאסמכתאות שם.  בדומה, הכלל הוא שאין מעכבים ביצוע פסק דין כספי, גם אם אכיפתו כרוכה במימוש בטוחות, לרבות נכסי מקרקעין, אלא בנסיבות חריגות - רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פד"י מד(3) 752, 754; ורע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל [נ.י.ב.] שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4)  178 והאסמכתאות שם.

5.       במקרה שלפנינו, אמנם בחיוב כספי עסקינן, וחלפו 15 שנים (!!!) עד שזכו התובעים-המשיבים לקבל פסק דין לזכותם. מנגד, די לבחון את סוגיית תשלום האגרה בתיקים המאוחדים דלעיל, כדי לעורר את החשש כי יקשה על התובעים להחזיר את המצב לקדמותו אם יזכו בערעור, ולכך יש להוסיף את מספרם הרב של המשיבים-התובעים.

בנסיבות אלו, אעתר באופן חלקי לבקשתן של המבקשות, ואני מורה על עיכוב ביצוע לגבי מחצית הסכום שנפסק לחובת המבקשת ולזכות כל אחד מהתובעים בתיקים המאוחדים (ובהתאם לכך, מחצית הסכום שנפסק כהוצאות וכשכ"ט). תנאי לביצוע התשלום הוא, שכל אחד מהתובעים ימסור את כתובתו העדכנית.

ניתנה היום כ"ח באדר, תשס"ז (18 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: